חרוזים למילה

איך מוצאים חרוז לפי הצליל

חרוז נקבע לפי הצליל מההברה המוטעמת ועד סוף המילה, ולא לפי האותיות. לכן "לב" ו"כאב" מתחרזים, אבל "לב" ו"זהב" לא, למרות שכולן נגמרות ב־ב.

לכל מילה במאגר שמרנו את ההגייה שלה: מאיפה מתחילה ההברה המוטעמת, אילו תנועות יש בה ומה העיצור שלפניה. את ההגייה לקחנו מוויקימילון העברי ומוויקימילון האנגלי, ולצורות נטייה חישבנו אותה מהניקוד.

מקור: ויקימילון העברי, ויקימילון האנגלי (Hebrew, דרך kaikki.org), חריזה – ויקיפדיה

חרוז עשיר, חרוז מלא וחרוז חלקי

• חרוז עשיר: אותם צלילים מהתנועה המוטעמת ועד הסוף, וגם אותו עיצור לפניה (אישור–קישור, שָׁלוֹם–חֲלוֹם). זה החרוז שנשמע הכי טוב.
• חרוז מלא: אותם צלילים מהתנועה המוטעמת ועד הסוף (שָׁלוֹם–מָקוֹם). זו ההגדרה הבסיסית של חרוז תקני.
• חרוז חלקי: רק ההברה האחרונה זהה וההטעמה שונה (לֵב–כֶּלֶב), או שרק התנועה האחרונה משותפת (שָׁנָה–שִׂמְחָה). שימושי בשירים קלילים ובראפ.
• במילה שנגמרת בתנועה מוטעמת, כמו שָׁנָה או תּוֹדָה, חרוז אמיתי צריך גם את העיצור שלפני התנועה (תּוֹדָה–עֲבוֹדָה), ולכן חרוזים כאלה מסומנים כעשירים.
• חרוז דקדוקי: כשרק סיומת כמו ־ים או ־ות משותפת (ילדים–פרחים). הוא נחשב חלש, ולכן הוא מופיע אחרי החרוזים העשירים.

מקור: חריזה – ויקיפדיה

למה יש מילים עם כמה קריאות

בעברית בלי ניקוד אותה מילה יכולה להיקרא בכמה דרכים: "ספר" היא סֵפֶר, סָפַר, סַפָּר או סִפֵּר, ולכל אחת חרוזים אחרים. כשיש כמה קריאות, הכלי מציג את כולן ואפשר לבחור.

מילים שאין לנו את ההגייה שלהן, כמו שמות וסלנג, מקבלות הגייה משוערת לפי האותיות האחרונות. במקרה כזה הכלי מסמן שהחרוזים משוערים.

מה יש במאגר

במאגר כ־68 אלף מילים וצורות נטייה שמופיעות בפועל בטקסטים בעברית, כולל פעלים בכל הזמנים ושמות עצם ברבים. לכ־86% מהן יש הגייה עם הטעמה. מילים גסות וכינויי גנאי סוננו מהתוצאות.

הסדר בתוך כל קבוצה נקבע לפי שכיחות המילה בעברית של היום, לפי נתוני wordfreq. כך "חלום" מופיע לפני "יהלום".

מקור: wordfreq (Robyn Speer, 2022), עמוד המקורות והרישיונות